כלבי ביגל הינם בעלי תכונות אופי נהדרות: הם ידידותיים מאוד, אנרגטיים, נאמנים לבעליהם וחכמים ביותר, מכאן שקל לאלף אותם ולהרגילם לחיים עם בני אדם, לרבות ילדים קטנים. יש להם חוש ריח מאוד מפותח והם למעשה נחשבים ל"ציידי ריח" ואכן נוטים לרחרח כל דבר שנקרה בדרכם.
השילוב בין המראה החמוד ליכולות הפיזיות המפותחות, הוא שגרם לבני האדם להיעזר בהם בשדות תעופה למשל, ככלבי גישוש שאינם מייצרים חשש אצל השוהים במקום וכן יעילים במיוחד בביצוע עבודתם. הביגל הוא כלב בגודל בינוני שמתאים לבית ולמשפחות צעירות.
כלבי ביגל – מאפיינים בולטים
- טמפרמנט: ידידותי, סקרן, שמח
- גובה: 33-38 ס"מ
- משקל: 9-13 ק"ג
- תוחלת חיים: 10-15 שנים
הזכרים מגזע ביגל, גדולים יותר מאשר הנקבות כאשר טווח הגבהים יהיה 33-40 סנטימטרים והמשקל ינוע בין תשעה לאחד עשר קילוגרמים. רגליו של הביגל קצרות, האוזניים שלו ארוכות ורחבות והפרווה יכולה להופיע במגוון צבעים ושילובים של לבן, חום ושחור. כאמור, זהו כלב קולני למדי וזאת כיוון שמיתרי הקול שלו מאוד מפותחים והוא מפיק מגוון של צלילים כמו יללות ונביחות שונות וחזקות.
לפרוותו של כלב ביגל יש חסינות מפני מזג האוויר וזאת כי היא צפופה וקשיחה – זוהי פרווה כפולה ולכן הוא אינו נחשב לכלב היפואלרגני, אם כי הביגל אינו נחשב לכלב שמשיר הרבה שיער.
ההיסטוריה של גזע הביגל
ישנן כמה הנחות שונות באשר למקור השם "ביגל", אשר ייתכן שלקוח מהאנגלית העתיקה ואז משמעותו היא "קטן", אם כי בפועל כלבי ביגל המוכרים כיום, אינם קטנטנים ממש. אפשרות נוספת היא המשמעות הצרפתית של השם, שהיא "פתוח גרון", מה שמתאים מאוד לתיאור אחד ממאפייני הגזע – מדובר בכלבים נבחניים וקולניים. בשנת 1884 הוקמה ההתאחדות האמריקאית לכלבי ביגל ולאחר מספר שנים היא הוקמה גם באנגליה. כיום הכלבים מגזע הביגל נחשבים לאהובים ברחבי אירופה, אמריקה וגם בישראל.
האופי והאישיות של כלבי ביגל
דווקא בשל שמחת החיים הבולטת של גורי ביגל והרצון התמידי להשתעשע, חשוב ביותר להקפיד על חינוך ולהקנות לכלב הצעיר הרגלים נכונים, מייד עם האימוץ. ביגל הוא כלב דעתני ובעל יכולת לעמוד על שלו ולכן הוא איננו צייתני באופן טבעי וחשוב ללמד אותו להתנהג כמו שצריך. למרבה המזל, הוא אינטיליגנטי ביותר ונלהב לשתף פעולה עם משחקים, מכאן שאם האילוף ייעשה בצורה חיובית ובדרך "משחקית", הביגל יהפוך לכלב מחונך שללא ספק ישתף פעולה עם הבקשות השונות של בעליו.
ככל שהחשיפה של ביגל למגוון בני אדם ובעלי חיים אחרים תהיה מוקדמת וכמה שהיא תהיה קבועה, כך יוכל הכלבלב להתרגל לסביבות שונות ולא להיות חששן או פחדן. אחת מהתכונות היפות ביותר של כלבי הביגל, היא שהם נקשרים לכל אחד מבני המשפחה ובעיקר לדור הצעיר דווקא, כלומר אימוץ כלב ביגל משמעותו הבאת חבר אמיתי לילדים. מטבעו הוא זקוק לחברה ותמיד יעדיף שיהיה איתו מישהו בבית, לכן כדאי להביא לו חבר נוסף כמו ביגל אחר או אפילו חתול, שיהיה לו לידיד ויפיג את השעמון שלו, כאשר בני המשפחה יוצאים מהבית.
אילוף וחינוך כלבי ביגל
קל לגדל כלב ביגל בבית, כיוון שהוא אוהב מאוד להיות בחברת ילדים ומבוגרים, אך חשוב להקפיד על טיולים והרפתקאות שונות עבורו – אפילו לשחרר אותו במתחמים ייעודיים לכלבים או בשטחים פתוחים, על מנת שיפרוק אנרגיה. אין זה אומר שאי אפשר לגדל ביגל בדירה ללא חצר, אך אם בחרתם בכלב מהגזע הזה חשוב להבין עד כמה הכרחית היא הוצאת האנרגיה עבורו. למעשה, אחד מהאתגרים הגדולים של בעליהם, הוא לשמור על כלבי הביגל שלהם שלא יברחו מהבית – הם תמיד ינסו למצוא את הדרך לצאת אל המרחב החיצוני, לא כי הם מעוניינים לברוח אלא פשוט כיוון שהם משוועים לאוויר הפתוח.
בית גידול ביגל יהיה המקום הנכון ביותר לאמץ ממנו גור קטן, אותו תוכלו לחנך מהרגע הראשון שבו ייכנס אליכם הביתה. כדאי יהיה לשים דגש, כאמור, על שילוב של משחקים ופעילות גופנית בתוך תהליך האילוף, על מנת לחזק התנהגות טובה ורצויה של הכלב ולמנוע היווצרות של חוסר משמעת.
שגרת טיפול והתמודדות עם בעיות רפואיות
אין צורך לספר כלבי ביגל, כיוון שהפרווה שלהם היא קצרה. עם זאת, הברשה של הפרווה אחת לשבוע, תועיל לסילוק פרווה "ישנה" וגם תוריד באופן משמעותי את הנשירה, שאיננה משמעותית אך כן קיימת, אצל כלבים מהגזע הזה. בחורף כלבי הביגל יצמיחו פרווה נוספת ובאביב הם צפויים להנשיר חלק ממנה, כאשר ייתכן שבעונות החמות הם יתלכלכו יותר מהרגיל בגלל הרצון להשתובב בגינה במזג האויר הנפלא. חשוב לרחוץ אותם רק כאשר באמת צריך ולא יותר מדי – רחצת יתר עלולה לפגוע בשכבת השומן של הביגל, שתפקידה להגן על עורו.
האוזניים השמוטות והארוכות של הביגל עלולות להפוך למצבור חיידקים ולפתח דלקות וזיהומים, לכן חשוב לבדוק אותן על בסיס קבוע ולפנות לווטרינר בכל פעם שנדמה שהן מדיפות ריח רע. כדאי אפילו לצחצח את שיניו מדי פעם ולהעניק לו צ'ופרים שונים שמיועדים הן לאילוף והן למניעת בעיות בחניכיים. ליטופים מרובים ו"התעסקות" בכלב הביגל שלכם, ירגילו אותו לבדיקות השונות שהוא יזדקק להם במהלך חייו ויקלו עד מאוד על הביקורים אצל הווטרינר, כאשר יהיה צורך בכך.
טיפים למגדלים של כלבי ביגל
הימנעות מפינוקים מיותרים תועיל לחינוך של הכלב לטווח הארוך, בפרט שמדובר בכלב רחרחן שיגלה במהירות היכן החבאתם את החטיפים שלו. למעשה, חשוב להקפיד על מניעת גישה למקומות אטרקטיביים במיוחד כמו ארון האחסון שבו אתם מניחים את המזון לכלב ואפילו סגירה מיטבית של פח האשפה, שבו הביגל ייהנה לפשפש ולחטט.
שימת דגש על עניין התזונה, חשוב גם בהיבט החינוכי אך גם בהיבט הבריאותי: לכלבי ביגל יש נטייה להשמנה בזקנה, כיוון שהם הרבה פחות פעילים כשהם מבוגרים. כדאי לבחור עבורם מזון איכותי ולהקפיד לתת את הכמות הנכונה של אוכל פר יום, בכל שלב בחיים, כדי לספק להם תזונה המותאמת לגופם ולמנוע נזקים ובעיות בריאותיות.
