כלבי פקינז הם קטני מימדים אבל ניחנים באומץ לב רב ואינם חשים פחד בקלות, גם כאשר הם נתקלים בכלבים הרבה יותר גדולים מהם. מצד אחד הם עקשנים וטריטוריאליים ואף נאמנים ביותר לבעליהם, אבל מצד שני הם גם כלבי שעשוע מתוקים, שמסתדרים נהדר עם האנשים שמגדלים אותם ומגנים עליהם בכל הזדמנות, מתוך אהבה.
היתרון שבכלב שכזה, המהווה כלב ליווי לכל דבר למרות גודלו הזעיר, הוא זה שהפך את הפקינזים לאהובים כל כך, בעיקר בקרב אנשים שמעדיפים כלבים ארוכי שיער.
גזע פקינז – מאפיינים בולטים
- טמפרמנט: חביב, נאמן, מנומס
- גובה: 15-23 ס"מ
- משקל: עד 6 ק"ג
- תוחלת חיים: 12-14 שנים
הפקינזים הם קטנים מאוד וגובהם נע בין 15 ל 23 סנטימטרים, כאשר משקלם הממוצע הוא כחמישה קילוגרמים. גופם מוצק ושרירי, האף שלהם פחוס ויש להם מנשך הפוך, כלומר הלסת התחתונה בולטת יותר החוצה בהשוואה לעליונה, כמו אצל כלבי פאג סיני, שנחשבים לצאצאים עקיפים שלהם.
הפרווה של פקינז ננסי היא ארוכה, מרשימה וצפופה במיוחד, מה שגורם להם להנשיר המון שיער. היא יכולה להופיע בכמה וכמה גוונים: ישנו פקינז לבן, שחור, חום ואפור. לעתים נדירות ניתן למצוא כלב מהזע הזה עם כמה גוונים מעורבבים יחד, אך בדרך כלל לכלבי פקינז צבע אחיד לכל הפרווה ועיניים ואף בצבע שחור.
ההיסטוריה של כלבי פקינז
כלבי פקינז הם במקור מהעיר פקין שבסין. ראשם המעוטר ברעמת שיער עבה, מקנה להם את המראה של אריה קטן והם באמת נחשבים למעין גרסה סינית לאריה, במיוחד לאור אופיים האמיץ והמעמד הגבוה שייחסו להם בארץ זו. מטרת פיתוח הגזע היתה במקור לצורך שעשוע ולא שמירה או צייד, כמו במקרה של גזעי כלבים אחרים. הפקינזים נפוצים כיום בכל רחבי העולם ופופולריים גם בישראל.
האופי של כלבי פקינז
פקינז ראש אריה הוא אכן "מלך היער" מטעם עצמו, כלומר הוא מרגיש שיש לו מעמד מיוחד ומכאן שהוא אמיץ לב באופן שאינו תואם את מראהו החיצוני. הכלבים הללו לא יחששו מפני אנשים זרים או חיות אחרות, אבל עלולים להפגין כלפיהם חשדנות וניכור, בעוד כלפי בעליהם הם יהיו הכי חביבים ומתפנקים שאפשר. יתרה מכך, הם עשויים לאהוב באופן ניכר וברור את אחד מבני הבית, לרוב זה שיטפל בהם הכי הרבה בחיי היום יום – ישים להם אוכל, יוציא לטיולים וכדומה.
גזע הפקינז נחשב לנבחן למדי ועל אף שהוא "אמור" להיות כלב שעשוע, בפועל הוא משמש גם ככלב שמירה לא רע, שמרחיק את מי שלא אמור להיכנס אל הבית. הגודל הזעיר של הפקינזים עלול להטעות: זהו אמנם כלב קטן שלא גדל ונותר חמוד מאוד ו"גורי" כל חייו, בפרט בזכות הפרווה העבותה והעיניים הבולטות, שמקנות לו מראה בובתי. כלבי פקינז יכולים להפתיע את מי שמבחינתם עלול לפגוע בבני המשפחה שלהם ולהתנפל עליו, לכן חשוב לפנות אליהם בזהירות ולהשגיח עליהם, במיוחד כאשר הם נמצאים ליד ילדים קטנים שאינם מתגוררים עמם באותו הבית. מייד עם האימוץ מבית גידול פקינז, כדאי לקרב את הגור הקטן אל בני המשפחה ולהרגילו לליטופים ולמשחק, כדי לעצב את האופי שלו שיהיה חברותי כמה שאפשר.
בעיות רפואיות נפוצות
כלבי פיקינז ננסי מתמודדים לאורך חייהם עם כמה וכמה אתגרים רפואיים, שרובם הגדול משותף לכלבים עם אף פחוס, למשל קשיי נשימה והצטננות תדירה. הפרווה הארוכה שלהם אמנם מרשימה ויפה, אך ללא סירוק קבוע וטיפוח, היא עלולה להוביל לדלקות אוזניים ועיניים, כיוון שהיא מסתירה אותן והן לא מתאווררות מספיק. מומלץ לספר אותם בעונה החמה ולקשור את ה"פוני" שלהם לקוקו קטן, שיאפשר להם לראות כמו שצריך ויגן על עיניהם מפני הלכלוכים הנדבקים מעת לעת אל הפרווה באזור זה.
לכלבות פקינז שנכנסות להריון, לפעמים עלול להיות תהליך המלטה מייגע ולא קל וחשוב להיות בקשר עם הוטרינר כאשר הכלבה מתעברת. פריצות דיסק ובעיות גב וברכיים, בעיות לב ונשימה, וכן סוכרת. חלק מהכלבות מתמודדות עם תהליכי לידה מאוד קשים.
אילוף פקינז
כלבי הפקינז נחשבים לחכמים מאוד, אבל עקשנותם הופכת אותם למאתגרים במיוחד לאילוף. הם כן ילמדו פקודות מסוימות ובסיסיות, אך בשל היותם "אריות" מבחינתם, הם לא ישמחו בקלות לוותר על מעמדם ולהיות צייתנים ומכאן שתהליך האילוף צפוי להיות לא קל. חינוך נוקשה וקפדני מדי לא יעבוד איתם, לכן כדאי לדבוק בשיטה חיובית ונוחה שתעודד אותם לשתף פעולה עם הוראות ופקודות ולא תעורר התנגדות.
לימוד של "טריקים" כמו "ארצה", "שב" וכדומה, יעזור לא רק בהיבט של השעשוע, אלא גם לצורך החינוך והמשמעת במהלך טיולים כשהמטרה היא לעזור לבעלים להשתלט על הכלב ולהתנהג יפה עם הנוכחים בסביבתו. חשוב להבהיר לפקינזים שנשיכות ונהמות הן לא התנהגות מקובלת במהלך משחק ולא לתת להם חיזוק חיובי, כאשר הם משחקים ומנסים לנשוך תוך כדי.
טיפים למגדלים
כלב פקינז הוא בעל נטייה טבעית להשמנה וחשוב להקפיד על התזונה שלו, כמו גם על פעילות גופנית מספקת. הם חייבים להוציא הרבה אנרגיה וזקוקים לכך, לכן ישמחו לטיולים ארוכים ולמשחק. עם זאת, חשוב להיזהר כשמטיילים עמם באזורים הומי אדם ובעיקר בעלי חיים, על מנת שלא יפתחו תוקפנות כלפיהם בשל הרצון להגן על הטריטוריה שלהם. מאותה סיבה ממש, כדאי להרגיל אותם מפעם לפעם לשהות לבד בדירה – יש להם חרדת נטישה טבעית שעלולה להתגבר אם הם אינם רגילים לכך וכדאי לעבוד איתם על זה, כבר מהיותם צעירים.
כדאי להקפיד על עניין הטיפוח של כלבי פקינז, הן על מנת לשמור על הפרווה המרשימה והיפהפייה והן כדי לשמור על בריאותו של הכלב. רחצה תכופה יחסית, אחת לשלושה חודשים לכל הפחות, היא מומלצת ובמיוחד הניקוי של קפלי העור שלהם, העלול להזדהם ולפתח גירויים. חשוב לשים לב לנושא הגירוד העצמי של הפקינז ולבחון את תגובתו לאחר מאכלים מסוימים: חלק מהכלבים הללו יכולים לפתח אלרגיה לעוף. אילוף מקצועי המותאם לאופיים, יעזור להם לגדול להיות מחונכים ומתוקים להפליא ולהתנהג בצורה נאותה, בתוך הבית שבו הם מתגוררים.
