שני גזעי הכלבים הפופולריים בישון פריזה ופודל הם גזעים אהובים מאוד בזכות המראה הייחודי שלהם, והאישיות המיוחדת שלהם. אם אתם מחפשים כלב עם נשירת שיער נמוכה ועם הרבה אישיות, אז שני הגזעים האלה יכולים להיות מושלמים בשבילכם.
אז מהם בעצם ההבדלים העיקריים בין בישון פריזה לפודל?
הבדלי צבע פרווה
כלב בישון פריזה מגיע בפרווה לבנה, שמנת או אפרסק. ייתכן גם שיש להם קצוות פרווה כהה על האוזניים והזנב. אף שחור עם נחיריים גדולים הוא מאפיין מזהה נוסף של הגזע. לבישון פריזה יש שיער ולא פרווה, מה שאומר שהם לא משירים שיער כמו גזעי כלבים אחרים.
הפרווה שלהם מתולתלת וניתן לסדר אותה למראה "פרוע" או "מסודר", בהתאם לאירוע. האוזניים שלהם מתקפלות וזנבותיהם מתפתלים על הגב. שלא כמו גזעים רבים של כלבים, אין להם פרווה תחתונה ולכן יש להם פחות סיכוי לסבול מריח רע של כלב.
פודלים מגיעים ב- 4 גדלים: טוי, ננסי, סטנדרטי וענק. הם מגיעים גם במגוון צבעים: שחור, לבן, חום (שוקולד), אפור, אדום, אפרסק, שמנת ועוד. ההבדל בין פודל סטנדרטי ופודל טוי נובע לרוב מהגודל שלו ולא מהפרווה שלו.
לפודל יש שיער, לא פרווה, כי הוא כלב היפואלרגני שאינו מנשיר. הפרווה שלהם צומחת בתלתלים הדוקים וצריך לגלח או לקצץ כדי למנוע מהם להסתבך. הם ידועים במראה המובהק שלהם של רגליים שנראות כאילו הן "בצורת חבית".
אופי והתנהגות של בישון פריזה ופודל
שני הגזעים הם כלבים אנרגטיים מאוד ופעילים שזקוקים לפעילות גופנית יומיומית כדי להישאר בריאים. הבישון פריזה הוא ללא ספק אחד הגזעים הידידותיים ביותר שתוכלו לבחור לביתכם, הם מסתדרים מצוין עם חתולים ולעתים קרובות מחפשים לברך את כל מי שנכנס ב"חיוך" הידוע שלהם.
נלהבים להישאר עסוקים לאורך היום, הם מסתדרים עם בעלים שאוהבים לשמור על אורח חיים פעיל. הם מאוד מוכווני אנשים, מה שהופך אותם למגוננים על משפחותיהם וקצת "דבוקים".
האישיות הידידותית של הבישון פריזה היא אחת מהסיבות הרבות שהם כלבי טיפול מעולים. הלהיטות שלהם לרצות, בשילוב עם אופיים העדין והשובב, הופכת אותם לבחירה פופולרית בקרב אלו הרוצים כלב טיפולי.
פודלים עובדים היטב גם ככלבי טיפול, הידועים בשמירה על מזג אחיד, לא משנה עד כמה הסביבה סביבם תהיה כאוטית. פודלים הם בעלי אופי חזק במיוחד ואוהבים להיות מאותגרים נפשית כמו פיזית. הם יכולים להסתגל מאוד לסביבות חדשות, לעתים קרובות הם יכולים לאמן את עצמם מתוך התנהגויות רעות כמו נביחות מוגזמות לעיסת רהיטים ללא כל אימון צייתנות רשמי.
הפודל הוא כלב "חושב" שדורש הרבה תשומת לב וגירוי כדי לא להשתעמם, מה שמוביל לרוב להתנהגויות הרסניות כמו לעיסת רהיטים או חפירת ערוגות הפרחים שלך. הם גם לא הצייתנים ביותר מבין הגזעים, ובמקום זאת בוחרים לפעול לפי רצונם ולא לפי פקודות של מישהו אחר.
מאפייני בריאות של פודל ובישון פריזה
גם הבישון פריזה וגם הפודל נמצאים בסיכון לפתח אלרגיות בעור כתוצאה מהתפרקות פרוותם לאורך זמן. אלרגיות הנגרמות על ידי אבקה, חומרי ניקוי ביתיים, דשא בחצר או סוגים מסוימים של מזונות יכולים לעורר תגובה זו ממערכת החיסון של הכלב שלך. אי סבילות ללקטוז היא גם שכיחה למדי בקרב שני הגזעים, מה שאומר שאסור לתת להם שום ממתקים על בסיס חלב.
פודלים רגישים יותר לדיספלזיה של מפרק הירך מאשר גזעים אחרים בגלל שגופם גדל לגב ישר עם קשת קטנה שלעתים קרובות מוביל לנוקשות מפרקים לאורך הקו. כדאגה פחותה, פודלים עלולים לפתח כאבי בטן אם הם אוכלים משהו מתוק, כגון שאריות שולחן או שוקולד.
שני הגזעים נמצאים בסיכון גבוה לדלקות אוזניים אם האוזניים שלהם אינן מנקות ומייבשות באופן קבוע לאחר רחצה או שהייה במים. כמו רוב הכלבים הקטנים חסרי השיער עם אוזניים גדולות, גזעים אלה צריכים לעבור בדיקת אוזניים מדי שבוע כדי להבטיח שהם לא יידבקו עקב הצטברות חיידקים.
טיפוח של כלבי פודל ובישון פריזה
טיפוח קבוע חשוב להפליא עבור שני הגזעים הללו. הם דורשים צחצוח יומיומי מכיוון שהפרווה שלהם גדלה במהירות ומסתבכת בקלות.
כלבי בישון בדרך כלל דורשים לחתוך את פרוותם כל 2-3 חודשים, אך יש לקצץ את הפרווה של הפודלים כל 6-10 שבועות בגלל הנטייה שלהם להצמיח קשרי שיער שיכולים להפוך לכואבים למדי עבור הכלב אם הם נשארים לבד.
שני הגזעים זקוקים לנסיעות קבועות למטפל שיודע לגזוז/ לגלח אותם מבלי לחתוך קרוב מדי לעור שלהם, מה שישאיר כתמי פרווה חשופים יחד עם סיכון מוגבר לכוויות שמש.
בסך הכל שני הגזעים מהווים חיות מחמד משפחתיות מעולות בגלל מסירותם לילדים ולמבוגרים כאחד, וגודלם הקטן יחסית מאפשר להעביר אותם בקלות בעת הצורך. רק זכרו: טפלו בהם היטב, ספקו מספיק גירוי נפשי ופיזי מדי יום, ושמרו עליהם מאושרים.
