כלבי קורגי הפכו להיות פופולריים במיוחד, וניתן לראות אותם בהרבה מקומות ברחבי הארץ, אבל האם כולם אותו הדבר? מסתבר שיש למעשה שני סוגים של קורגי: קרדיגן וולש קורגי ופמברוק וולש קורגי. למרות שחלקם נראים דומים במבט ראשון, ישנם כמה הבדלים חשובים בין השניים.
הנה כמה נקודות הבדל מרכזיות בין פמברוק קורגי לקרדיגן קורגי:
קרדיגן וולש קורגי:
- בדרך כלל גדול יותר מגזע הפמברוק
- בעל זנב ארוך שמתפתל על גבו
- ידוע כנינוח ורגוע יותר
פמברוק וולש קורגי:
- קטן יותר בגודל
- מכונה לעתים קרובות "הכלב המלכותי של ויילס" בשל אהבתה של המלכה אליזבת השנייה לגזע זה
- זנבותיהם קצרים
- ידוע כפעיל באופן כללי ומלא אנרגיה
כעת, בואו נסתכל לעומק על כל גזע בנפרד.
קרדיגן קורגי
הקרדיגן הוא הגדול מבין שני הגזעים, שוקל בסביבות 15 קילו בממוצע וגובהו 30 ס"מ בכתף. יש להם זנב ארוך שמתפתל על הגב ולעתים קרובות מגיע לנקודה מסוימת, למרות שחלק מהקרדיגנים נולדים עם זנבות ישרים.
האוזניים שלהם מחודדות גם כן, ועליהן קצוות שחורים שנראים בולטים במיוחד כנגד פרוותם האדומה או החומה-אדמדמה. לקרדיגנים יש גם פרווה עבה יותר מאשר לפמברוקים והם משירים די בכבדות במהלך שינויים עונתיים.
פמברוק וולש קורגי
פמברוק וולש קורגי הוא כלב קטן בהרבה מהקרדיגן, שוקל רק 11 קילו בממוצע ומתנשא לגובה של 25 ס"מ בכתף. האוזניים שלהם מחודדות, אבל אף פעם אין להם קצוות שחורים כמו לקרדיגנים. והזנבות שלהם? ובכן… אין להם זנב ארוך שמתפתל על הגב, וגם לא קצר קצר שנדבק ישר למעלה. למעשה, הזנב שלהם נמצאים איפשהו באמצע: הם נראים הרבה כמו זנבו המברשת של שועל כשהוא למטה ומצביע מעט מעלה מגופם. למרות שכלבים אלה אינם גדולים או שוקלים כמו גזעים אחרים של קורגי, הם עדיין בריאים למדי ויכולים לחיות עד כ-15 שנים.
היסטוריה של גזעי קורגי: קרדיגן מול פמברוק
שני הגזעים של קורגי מקורם בוויילס, והקרדיגן קיים לפחות מאז שנת 1100 לספירה, בעוד שהפמברוק קיבל את שמו לראשונה בשנת 1933 על ידי מגדל אמריקאי שקנה קורגי נקבה פמברוק וולשית וגידל אותה עם קרדיגן זכר. כך קיבלנו את שני הגזעים האלה.
עם זאת, אם אתה חושב להוסיף אחד מהגזעים למשפחה שלך, זכור שיש להם אישיות שונה. הגודל הגדול יותר של הקרדיגן אומר שהוא יכול לפעמים להיות נינוח יותר מאשר גזעים אחרים של קורגי, למרות ששני הגזעים ידועים כרגועים למדי. בינתיים, הפמברוקים נוטים להשתעמם שאין להם מספיק מה לעשות, אז הם דורשים הליכות יומיות או הפעלות משחק כדי להשאיר אותם מאושרים.
טיפוח ונשירת שיער של כלבי קורגי
קרדיגן קורגי
מכיוון שהקרדיגנים גדולים יותר בגודלם, הם זקוקים ליותר טיפוח מהפמברוק. יש להבריש את הפרווה שלהם לפחות פעמיים בשבוע בעונת הנשירה (אביב וסתיו) כדי לשמור על פרוותם חלקה. הם גם צריכים לגזוז את הציפורניים שלהם מדי חודש, אם כי סביר להניח שתרצו לקחת אותם לפגישות טיפוח מקצועיות כדי לבצע את המשימות הללו כראוי.
אם אינך יכול להתחייב לכל הטיפול בכלב הזה בעצמך, אל תדאג. יש הרבה אנשי מקצוע שישמחו לעשות את זה בשבילך, אז למצוא מישהו ליד הבית שלך לא צריך להיות קשה מדי. רק ודאו שהטיפוח בעצמכם הוא משהו שנוח לכם איתו, מכיוון שיהיה קל יותר לעשות זאת עבור חיית המחמד שלכם אם תתייעל בכך.
פמברוק קורגי
בהשוואה לקרדיגנים, הכלבים הקטנים האלה לא צריכים כל כך הרבה תשומת לב. הם צריכים רק לקצץ את הציפורניים שלהם מדי חודש והם לא משירים שיער בכבדות, אז הם יצטרכו רק סשן צחצוח מדי פעם. עם זאת, בדיוק כמו הקרדיגנים, כלבי פמברוק קורגי יכולים להפיק תועלת מביקורים קבועים אצל ספר כלבים מקצועי. עם זאת, אם אתה באמת רוצה את הגור החמוד הזה עבורם או סתם מתחשק לתת את חובות הטיפוח לידיים של מישהו אחר לזמן מה, יש המון שירותים שיספקו לך אותם בשמחה.
טמפרמנט ואימונים
קרדיגן קורגי
הקרדיגן הוא ענק עדין שאוהב לשכב לידך על הספה, לצאת לטיולים ולנסיעות במכונית, ולחבר איתם בן משפחה בבית. הם כלבים קטנים נאמנים וצייתנים, אבל גם מאוד חיבה – גם איתך וגם עם בני משפחה אחרים. למרות שהם יכולים להיזהר מול זרים, גזע זה די טוב ברכישת חברים חדשים ברגע שהם מרגישים בנוח בסביבתם. חשוב שתלמד אותם מגיל צעיר כדי שהוא יידע את מקומו ככלב במשק הבית שלך.
פמברוק וולש קורגי
כלבי פמברוק ידועים בתור כלבים קטנים וספונטניים שיש להם טונות של אנרגיה. הם גם חכמים ואוהבים, למרות שהם יכולים להיות קצת עקשנים מדי פעם. בנוסף, הנאמנות שלהם היא ללא תחרות – ברגע שיהיה לך פמברוק וולש קורגי יהיה לך חבר לכל החיים. הם מסתדרים נהדר בקרב ילדים וכלבים אחרים אם הם מתרועעים כראוי מגיל צעיר.
במאמר זה, השווינו את קרדיגן וולש קורגי ופמברוק וולש קורגי. בדקנו את צרכי הטיפוח, הטמפרמנט ודרישות ההכשרה שלהם כדי לעזור לך להחליט איזה גזע עשוי להתאים יותר לאורח החיים שלך. תרצו להבריש את פרוותם של שני הגזעים באופן קבוע לאורך עונת הנשירה – באביב ובסתיו. אבל חשוב שהגודל הגדול יותר של הקרדיגנים אומר שהם צריכים צחצוח תכוף יותר מאשר הפמברוק.
