כלבי הוואנז זקוקים לפעילות גופנית מתונה אך עקבית מדי יום כדי לשמור על בריאותם, אנרגיה מאוזנת ומצב רוח יציב. למרות גודלם הקטן, מדובר בגזע חכם, סקרן ותוסס שאוהב לשחק, ללמוד ולהיות בתנועה עם המשפחה שלו.
מהרגע הראשון שפגשתי כלב הוואנז, הופתעתי לגלות כמה כיף יש באישיות שלו: חיוך תמידי, רצון ללמוד טריקים ובייחוד אהבה אינסופית להליכות. מדובר בגזע קובני שפותח כחיית לוויה, אבל עם לב של הרפתקן קטן. ראיתי הוואנזים שמסוגלים ללכת שעה וחצי ביום באושר, לצד אחרים שמסתפקים ב-30-40 דקות של פעילות—הכול תלוי בגיל, ברמה הבריאותית ובמזג האישי.
הוואנז הוא אחד הגזעים שעושים "פרצוף מאוהב" כשפותחים את דלת הבית. הם אוהבים לשחק איתך, לא רק מולך. לכן חשוב שפעילות גופנית תלווה בהרבה אינטראקציה כמו משחקי חבל, מחבואים עם צעצועים או אפילו שיעורים קצרים באג'יליטי ביתי. מעבר להוצאת אנרגיה, הפעולות האלו מאתגרות את מוחו של הכלב—מה שמפחית התנהגויות לא רצויות בבית.
אצל לקוחה שלי בגבעתיים, יש הוואנז בוגר בן 5 שמבצע בכל יום שני הליכות של 20-30 דקות פלוס 15 דקות משחק מנטלי בערב. מאז שהתחלנו את השגרה הזו, הוא הפסיק לנבוח שעות מהמרפסת והפך לכלב רגוע ונינוח יותר. הוואנזים אולי קטנים בגופם, אבל הם דורשים עושר בפעילות אם רוצים כלב מאוזן ושליו.
כמה פעילות גופנית באמת צריך כלב הוואנז?
באופן כללי, מומלץ להעניק להוואנז בוגר כ-45 עד 60 דקות של פעילות גופנית מדי יום. זה לא חייב להיות ריצה נמרצת אלא שילוב של הליכה מהירה, משחק חופשי עם צעצועים ומשימות מנטליות כמו חיפוש חטיפים או לימוד פקודות חדשות.
גורוני הוואנז צריכים פעילות קצרה ומותאמת—5-10 דקות מספר פעמים ביום, תוך כדי הפסקות מנוחה. השילוב בין גופני למנטלי כבר בגיל צעיר מונע בעיות עתידיות של חרדת נטישה או נביחות מיותרות.
ברגע שהוואנז משועמם, הוא מחפש ריגושים. זה יכול לבוא לידי ביטוי בלעיסה של כבלים, חפירה בגינה או אפילו ניסיון לברוח דרך המרפסת. חשוב להבין שזה לא "כלב בעייתי" אלא פשוט כלב שדורש הרבה גירויים כדי לשגשג.
מצאתי שהוואנזים מגיבים נפלא לפעילות מגוונת. יום אחד הליכה בפארק, יום אחר חפש את החטיף בבית, ובסופ"ש טיול קטן ביער או בחוף—והם מאושרים. הם אולי לא צריכים לרוץ מרתון, אבל השגרה היומיומית היא קריטית לבריאותם.
משחקים ופעילויות מומלצות להוואנז
מכיוון שהוואנזים הם גזע אינטליגנטי ותאטרלי, כדאי להעשיר עבורם את הפעילות בדרכים יצירתיות. הרוטינה של רק לצאת ולהשתין לא מספיקה להם—הם צמאים לתוכן.
בסדנה שהעברתי לבעלי כלבי לוויה עירוניים, הדגמתי משחק פשוט: לוקחים קופסת קרטון ריקה, מטמינים בה כמה חטיפי מזון כלבים, סוגרים חלקית ומגישים לכלב. הוואנזים טירפו את זה. גם משחק בועות סבון (מותאם לכלבים) הפך ללהיט. הם פשוט רודפים אחריהן באובססיביות משעשעת.
חשוב לזכור שהוואנז הוא כלב שזקוק גם לפעילות גופנית וגם לאינטראקציה אנושית כחלק מהפעילות. לשחק איתו ולא רק להעסיק אותו.
- הליכה יומית של 30-45 דקות בשעות הקרירות—בשילוב זמן רחרוח, עצירות ודיבורים עידודיים
- משחקי פיתוי ומשיכה (כמו משחק חבל) שמעוררים את האינסטינקטים הטבעיים ומחזקים את הקשר עם הבעלים
- חפיסות פעילות מנטליות: צעצועי אינטראקטיב דוגמת KONG, לוחות חידה עם חטיפים, או אפילו פאזלים תוצרת בית עם נייר גליל נייר טואלט
- הוראת פקודות חדשות: הוואנזים מצטיינים באילוף בסיסי ומתקדם – 5 דקות של "שב", "ארצה" ו"סלֵף" (לגלגל) הם גם פעילות מנטלית וגם גופנית
- שיעורי משחק עם כלבים אחרים בגנים לכלבים—רק אם הכלב מרגיש בנוח בסביבה כזו
מתי להוריד רמת פעילות?
הוואנזים נוטים להזדקן בקלות יחסית, לעיתים בעשור השני לחייהם. מעבר לגיל 10, יש להפחית בעצימות הפעילות—אבל לא להפסיק אותה. גם בגיל מבוגר, כלב צריך הליכה יומית קלה, תשומת לב ומשחקים מותאמים לגוף המזדקן.
חשוב לעקוב אחרי תגובות הכלב לאחר פעילות: אם הוא מתנשף רבות, מסרב לקום אחרי כל יציאה, או מתחבא—ייתכן שכדאי לבחון פעילות קלה יותר ולבדוק את בריאותו עם וטרינר.
בצעירותו, הוואנז מתלהב מלרוץ אחרי כדור או לעשות פעלולים על מדרגה בגינת כלבים. בגיל 12, ייתכן שיסתפק בזמזום של צעצוע מרשרש או ליטוף ארוך בזמן צפייה בטלוויזיה. המפתח הוא לדעת להקשיב ולקרוא את שפת הגוף שלו.
- מהלך פעילות מומלץ להוואנז בוגר: בוקר – הליכה של 20 דקות; אחר הצהריים – משחק חבל או חיפוש חטיפים; ערב – תרגול פקודות והרפיה
- לגורים: 3-4 "פגישות משחק" קצרות של 5-7 דקות ליום בשילוב תרגול בסיסי ומנוחה מרובה
- למבוגרים: שתי יציאות איטיות של 10-15 דקות פלוס זמן ליטוף, אינטראקציה שקטה או צעצוע לעיסה רך
עובדות מפתיעות על הוואנז ופעילות גופנית
הוואנז הוא אחד מכמה גזעים ששרדו מאות שנים מבלי לעבור הכלאות תעשייתיות מרובות—מה שהופך אותו לעמיד יחסית ולבעל גמישות תנועתית מפתיעה לגודלו. בכלביה שעבדתי בה, היה הוואנז אחד שעלה על מסלול אג’יליטי כמו מקצוען בגיל 9. פשוט לא האמנתי לעדינות והקלילות שלו—סוליות הרגליים שלו כאילו רקדו.
מחקר שנערך ב-2021 באוניברסיטת UC Davis הראה שכלבי גזעים קטנים (כולל הוואנז) ששמרו על פעילות יומית מדודה חיו בממוצע 1.5 שנים יותר מכלבים באותו הגזע שלא קיבלו פעילות מספקת.
שותפה שלי למקרה טיפולי באלנבי סיפרה כיצד כלבת הוואנז שלה נרגעה לגמרי מחרדות רעש (זיקוקים, סירנות) לאחר שהחלה לרוץ איתה כל ערב 15 דקות עם רתמת ריצה מיוחדת לכלבים קטנים. הפעולה הפיזית הפכה לכלי ויסות רגשי.
- הוואנזים מרוויחים מהשקעה בפעילויות מגוונות – זה מונע התנהגויות כמו ליקוק אובססיבי של כפות רגליים או נביחה בזמן היעדרות
- כל הוספת חמש דקות פעילות מנטלית ביום כמו תרגול טריקים חדשים עשויה להוריד פי שתיים את רמות המתחים הפנימיים של כלב הוואנז
לסיכום: תנועה זה החיים, גם להוואנז
הוואנז אולי לא נראה ספורטיבי כמו לברדור או ויז'לה, אבל הוא בהחלט זקוק לבמה לשחרר אנרגיה. פעילות יומית מגוונת, מותאמת לגיל ולבריאות, היא מה שיבנה את איכות החיים האמיתית שלו. כל מה שהוא צריך – זו ההזדמנות לצאת מהבית, להתנועע, לחשוב, ולבלות זמן איכות איתכם.
ואם אי פעם תיתקלו באחד כזה שרוקד על שתי רגליים בחיוך שובב רק כי אמרתם לו "רוצה לצאת?", תדעו בדיוק למה הוא צריך את זה—והלב שלכם יימס מיד, כמוני.
