ברנר זננהונד הוא גזע כלבים שמקורו באלפים השוויצרים. הוא מגיע משושלת כלבים גדולים ממוצא מרכז אירופאי, אך הוא הורבע באופן סלקטיבי מאז 1820 בערך. מקורו ככלב משק ושומר בעלי חיים והפך לגזע הכלבים הלאומי של שוויץ בשנת 1908.
ברנר זננהונד הוא כלב גדול וחסון שקוויו המעוגלים והזורמים מבדילים אותו מכלבי ההרים האחרים באזור. הפרווה הכפולה והעבה בעלת גסות מתונה שאינה קיימת על הצוואר והירכיים. הפרווה החיצונית ישרה, קצרה, שטוחה ומתנשאת מעט מהגוף. הפרווה הפנימית היא רכה, צפופה וצמרית.
ממוצע הגזע הוא 66 עד 71 סנטימטרים בגובה השכמה ומשקלו 36 – 50 קילו לנקבות ו- 45 – 60 קילו לזכרים. ברנר זננהונד הוא כלב בעל אופי עובד, הוא אמין, ערני ובטוח בעצמו עם מזג רגוע.
הפרווה מגיעה בשלושה צבעים, שחור עם סימנים לבנים סימטריים וסימני מהגוני עשירים בפנים ובאוזניים. כל ארבע הרגליים צריכות להיות בצבע לבן. הפרווה התחתונה עשויה להיות מעט בהירה יותר מהפרווה החיצונית.
אופי
ברנר זננהונד הוא כלב סבלני לילדים והוא אוהב לחקור דברים שאינם מוכרים לו. ברנר זננהונד הוא בדרך כלל גזע שקט, אך יכול להיות שובב מדי כאשר הוא עם ילדים.
לברנר זננהונד יש מזג אחיד ועדינות מתונה, הם אינטליגנטים והם גם יכולים להיות מרוחקים מאנשים מסוימים. זהו כלב בעל אופי טוב, במיוחד עם ילדים, אך אינו מראה חיבה יתר על המידה. הם בטוחים בעצמם, אמורים להיות רגועים, אך להוטים לרצות.
היסטוריה של הגזע
זהו גזע וותיק שתחילתו בשנות ה -700 לפני הספירה הרישומים הכתובים הראשונים של כלב רועה זה הופיעו בכתביו של אולריך פון ריצ'נטל בדבריו של העיירה ברן בשנת 1474. כשכתב פון ריצ'נטל, הגזע כבר השתמש בקליפתם כדי להגן על בקר ולמשוך עגלות עמוסות בפחי חלב אל שׁוּק.
תקן הגזע
תקן הגזע קובע שהוא צריך להיות בגודל בינוני עם מבנה עצמות חזק, דחף חזק וזריז. יש לו גולגולת רחבה עם אוזניים נפולות קטנות בהשוואה לראש ואף שחור. השפתיים צמודות עם פיגמנטציה שחורה על הפה.
העיניים בגודל בינוני, חום כהה עד ענבר בהיר ובעלות הבעה אינטליגנטית. כשהם ערניים, האוזניים נעות קדימה והחוצה, ומשפרות את הבעת הפנים. בעת העבודה, האוזניים קצרות ועומדות זקופות רק בהטיה קלה קדימה.
הזנב עבה בבסיס ומתחדד בהדרגה לעבר קצהו. הוא מגיע למפרק הזנב או מעט למטה והוא נישא למטה ברמה עם הגב כשהוא לא מתרגש. אחורי בעל זווית יתר הוא תקלה.
לכלב ההרים ברנר זננהונד יש רגליים חזקות מאוד, הכתפיים ארוכות, אלכסוניות ומשופעות היטב לתוך הגוף ויוצרות קווי מתאר מאוזנים. במבט מהצד, הרגליים הקדמיות עומדות ישרות ואנכיות לקרקע (לא כפופות). הרגליים צריכות להיות צמודות ועגולות עם רפידות עבות.
ברנר זננהונד צריך לנוע בצורה חלקה ועוצמתית, להישאר סימטרי בכל המהירות. גזע זה מסוגל לבצע התפרצויות ריצה מהירות גדולות למרחקים קצרים.
