פומרניין הוא גזע עתיק של כלבים זעירים, הנקראים על שמו של אזור במרכז אירופה ששמו פומרניה. על אף שמדובר בגזע קטן ממדים, הוא נחשב לכלב שמירה שניתן לגדל בתוך הבית, כיוון שמצד אחד יש לו אופי נוח ומתלטף – ומצד שני נביחותיו העזות יכולות להבריח כל גנב.
פומרניין שפיץ הוא חלק ממשפחה רחבה של גזעי כלבים אהובים וביניהם ההאסקי סיבירי והסמוייד. פומרניאן לא מגיע לגודל של הכלבים הללו, אך למרות עובדת היותו קטנטן – נחשב לבעל תעוזה שאיננו פחדן, אלא להפך – אפילו חצוף למדי, מה שלעתים עלול "לסבך" אותו עם כלבים אחרים, הגדולים ממנו.
כלב פומרניין – מאפיינים בולטים
- טמפרמנט: סקרן, נועז, מלא חיים
- גובה: 15-20 ס"מ
- משקל: עד 4 ק"ג
- תוחלת חיים: 12-16 שנים
משקלם של כלבי פומרניין מגיע לארבעה קילו לכל היותר, אורכם לכ 40 סנטימטר וגובהם לכ 20 סנטימטר – הגפיים הקצרות שלהם, נוסף על הפרווה המרשימה, מייצרות יחד מראה משעשע שאי אפשר לעמוד בפניו, אך עלול גם להיות בעוכריהם בשל הפעלתנות הרבה, המאפיינת את אופיים ולא תמיד "מסתדרת" עם הנתונים הפיזיים שלהם.
הפרווה הארוכה שמחממת את הפומרניין בחורף, עלולה בהחלט להפוך למטרד ולהפריע לו בחודשים החמים של השנה. מסיבה זו ולמען היופי וכמובן גם השעשוע, בעליהם של כלבי פומרניין נוהגים לספר אותם ולעצב את התסרוקת שלהם, בין היתר גם כדי להשיג את המראה הנחשק של פומרניין דובי הדומה ממש לבובת משחק.
צבעי הפרווה של כלבי פומרניין ננסי יכולים להשתנות וניתן למצוא פומרניין לבן, פומרניין בצבע אפור או בעל פרווה משולבת שבה שזורים גוונים שונים וכן את בעלי הפרווה החומה-בהירה, שהם האהודים במיוחד כאן בישראל.
עובדת היותו כלב קטן שלא גדל, הופכת את מראהו למקסים ומשובב נפש גם כשהכלב עצמו כבר מתבגר – למעשה הכלבים הללו תמיד נראים גורים והם ימשכו את תשומת הלב של האנשים, בכל מקום שאליו תלכו.
סוגי פומרניין
כלב הפומרניין שנקרא לעיתים גם פום, כובש את כל הארץ והעולם. אנשים באופן כללי ומגדלי פומרניין בפרט יודעים שמדובר בגזע מיוחד ויפיפייה שקשה לעמוד בפניו, אבל לא כולם יודעים שקיימים כל מיני סוגים שונים של כלבי פומרניין.
פומרניין דובי
פומרניין דובי נחשב לאחר הגזעים הפופולריים ביותר מבין כל סוגי הפומרניין. פומרניין דובי נקרא כך בגלל שהוא מזכיר במראה שלו דובי. הוא מככב בכל מיני תערוכות יופי של כלבים, בפוסטים ברחבי הרשת של סלבס, משפיעני רשת וגם של אנשים לא מוכרים. יש כל מיני צבעי פרווה לכלבי פומרניין דובי. הנה כמה מהנפוצים שבהם:
- שחור
- לבן
- דבש
- חום
לעיתים יש כלבים שיש להם שילוב של כמה מהצבעים האלו בפרווה. המאפיין הבולט ביותר של פומרניין דובי הוא הזנב. יש לכלב זה זנב מפואר מאוד. העובדה שיש לו גוף קטן מבליטה את הזנב וגורמת לו להיראות כמו נוצה שמקשטת את קצה גופו. גידול של פומרניין דובי דורש לא מעט השקעה בטיפוח ובאילוף.
חשוב מאוד להשקיע בטיפוח חיצוני שכולל סירוק בתדירות גבוהה וקבועה של הפרווה. טיפול תדיר שכזה יאפשר לה לא רק להיראות טוב, אלא גם לצמצם נשירה. חשוב גם להשקיע באילוף של פומרניין מסוג זה בגלל שמדובר בכלב אינטליגנט שאוהב ללמוד כל הזמן דברים חדשים.
פומרניין שפיץ
פומרניין שפיץ הוא בעל כמות גדולה יותר של פרווה לעומת שאר סוגי פומרניין שמופיעים במאמר זה. את הכינוי הזה הוא קיבל בגלל שיש לו ראש שנראה כמו משולש עם שפיץ. אם מסתכלים עליו מהצד, אפשר לחשוב שהאף שלו הוא הקודקוד של המשולש (כלומר, השפיץ).
פומרניין שפיץ נחשב למתאים ביותר עבור משפחות עם ילדים בכל הגילאים. שכן, יש לו את כל המאפיינים שמתאימים לכלב משפחתי. הנה כמה מהבולטים שבהם:
- שובב
- ידידותי
- נאמן
- מסתדר עם ילדים
פומרניין ננסי
אם מסתכלים על כל סוגי פומרניין שקיימים, אפשר לראות שיש להם עניין משותף – הם כולם קטנים, אבל הפומרניין הננסי הוא עוד יותר קטן. מדובר בגרסה קטנה מאוד. רבים מכנים את הפומרניין הזה כ"טדי בר", כלומר "בובת דובי".
הסיבה שמובילה לכינוי המתוק נובעת מהעובדה כי פומרניין ננסי מאופיין בדרך כלל כבעל פרווה בצבעי כתום – זהוב שמזכירה דובי. האופי של סוג פומרניין זה דומה מאוד לשאר סוגי הפומרניין. שכן, הוא קל לגידול, נעים למגע וגם ידידותי מאוד.
פומרניין חום
פומרניין חום, כשמו כן הוא – כלב קטן ממדים בעל פרווה חומה. המשקל הממוצע שלו הוא כ- 2 קילו והוא מזכיר לאנשים רבים שועל קטן ושעיר. כמעט כל חלקי הגוף של פומרניין זה קצרים, כולל הצוואר, הרגליים, הגב והאוזניים.
כמו שאר סוגי פומרניין, גם הפומרניין החום מאופיין בפרווה יפיפייה וארוכה. מדובר בפרווה כפולה שיש לה תחתית רכה ושכבה חיצונית גסה יותר. המאפיין הבולט ביותר שלו זה הזנב השיער שמשתרע מהגב התחתון כלפי מעלה.
פומרניין שחור
מי שמגדלים את הפומרניין שחור יוכלו להגיד לכם בקלות כי מבין כל סוגי פומרניין שקיימים בשוק, זהו הכלב שמושך הכי הרבה תשומת לב. הסיבה שעומדת מאחורי התופעה הזו נוגעת לצבע השחור והבוהק של הפומרניין שפשוט אי אפשר להתעלם ממנו.
חשוב לצין כי פומרניין שחור נחשב לנדיר, כך שדי קשה להשיג אותו. ישנם מצבים שבהם הפרווה של הפומרניין השחור מעורבת עם צבעים נוספים. הצבעים הללו הם בדרך כלל אפור, כתום ולעיתים גם לבן. אם אתם צפויים לגדל פומרניין שחור, כדאי שתדעו שהפרווה שלו רכה כמשי והיא דורשת טיפוח בתדירות גבוהה.
כלב פומרניין שחור ידוע כבעל אישיות מיוחדת ומראה אצילי. אל תתנו לגודל שלו להטעות אתכם. מדובר בכלב שיעמוד על שלו ללא היסוס כדי להגן על עצמו מפני כלבים אחרים והוא גם עלול להיות עקשן.
פומרניין אפור
פומרניין אפור, כשמו כן הוא, בעל פרווה אפורה. מדובר בכלב שהוא חלומם של רבים. שכן, מלבד המראה האצילי שלו, הוא גם אצילי. כדי להשיג פומרניין אפור, צריך למצוא כלב ששני ההורים שלו בעלי פרווה אפורה. כך שזה לא תמיד פשוט להשיג פומרניין מסוג זה.
האם פומרניין משיר שיער?
כלבי פומרניין אכן משירים שיער והם אינם נחשבים כלבים היפואלרגניים. ישנו תהליך של החלפת פרווה אצל כלבי פומרניין וכמות הנשירה שלהם תלויה בעונה ובכמה טיפוח הם מקבלים. הכלבים הקטנים והפרוותיים האלה קלים מאוד לטיפוח, אבל אם הצרכים הבסיסיים שלהם אינם מסופקים, זה יכול להשפיע ישירות על כמות נשירת השיער שלהם.
סוגי נשירה של כלב פומרניין
כלבי פומרניין חווים שני סוגים של נשירה. נשירה עונתית של החלפת פרווה אשר מתרחשת לרוב בעונת האביב. זו נשירה נורמלית ואפילו צפויה. עם מספיק תשומת לב אפשר לשמור על כמות הנשירה שלהם תחת שליטה על ידי הברשות תכופות, אבל זה ידרוש מסירות מצידך כדי לעשות זאת.
הסוג השני הוא נשירה לא עונתית אשר מתרחשת ללא התראה מוקדמת. קצת יותר קשה לחזות נשירה לא עונתית ויכול להיות שמשהו לא בסדר בבריאות הכלב שלך. זה יכול להיות פשוט כמו אלרגיה (שאמורה להיפתר מעצמה ברגע שאתה מזהה אם זה המקרה) או שזה עשוי להיות אומר שהתזונה שלהם צריכה לשנות או שיש בעיה בריאותית אחרת. אם אתה חושד שזה קורה, הזמינו תור לוטרינר שיעזור לפתור את הבעיה.
כמה שיער פומרניינים משירים?
הפומרניינים משירים שיער כל השנה אבל יש מקרים שבהם זה קורה לעתים קרובות יותר. בדרך כלל, הם יחוו נשירה עונתית באביב. נשירה לא עונתית יכולה לקרות בגלל מספר סיבות כולל אלרגיות, זיהומים או אפילו שינויים בתזונה. אתה צריך להבריש את הפומרניין שלך פעם או פעמיים ביום במהלך הקיץ (כאשר הנשירה בשיאה) במידת האפשר כדי לשמור על פרוותם בריאה לפני שהשיער העודף יישבר.
האם פומרניין הוא היפואלרגני?
כלבי פומרניין אינם נחשבים לגזע כלבים היפואלרגני. פומרניינים אכן משירים שיער כך שהם אינם היפואלרגניים. עם זאת, ישנם צעדים שבעלים יכולים לנקוט כדי להפחית את כמות השיער מסביב לביתם. טיפוח קבוע יעזור בנשירה וצחצוח תכוף יותר יפחית את כמות הפרווה שהפומרניין משאיר אחריו במהלך נשירה עונתית או לא עונתית.
אם אדם הסובל מאלרגיה חמורה לכלבים שוקל להחזיק פומרניין בביתו, חשוב להיות מודעים לכך. אם אתה נהנה להיות בקרבת כלבים אבל יש לך אלרגיות קלות, הפומרניין עשוי להיות בסדר בשבילך.
פומרניינים יכולים גם לייצר תגובה אלרגית אצל אנשים שאינם אלרגיים עקב רוק וקשקשים הנצמדים לפרווה. אותו דבר יחול על כל גזע במידה מסוימת, לא רק אצל כלבי פומרניין. עם זאת, פומרניינים הם כלבים פעילים ומביעי חיבה וליקוק יכול להיות סוג של תקשורת. אם אתה לא בסדר עם זה, ייתכן שהפומרניין הוא לא הכלב הנכון בשבילך.
כיצד להפחית נשירת שיער של פומרניין
כשאתה מביא הביתה את כלב הפומרניין החדש שלך, יש כמה דברים שאתה יכול לעשות כדי לצמצם את הנשירה והקשקשים:
לרחוץ אותו מקסימון פעם ב- 3 שבועות
רחצת יתר מונעת מהשמנים הטבעיים של העור לעשות את עבודתם, מה שהופך את פרוות הכלב לקהה ושטוחה. רחצה תכופה יכולה גם להסיר מהעור/פרווה את השמנים הטבעיים חוסמי השמש שלו, זה גורם לפומרניין שלך לייצר עודף שמן כדי לפצות על מה שהיה.
זה יכול לגרום לנשירה מוגברת ולעלייה בקשקשים (זה יהיה נכון במיוחד אם אתה רוחץ את הכלב שלך יותר מפעם בשלושה שבועות). לכן כדאי מאוד להימנע מרחיצת יתר של הכלב שלכם.
צחצחו את הפרווה של הפומרניין שלכם באופן שגרתי
צחצחו את הפרווה שלו באופן קבוע – כלי כמו מסרק עושה פלאים בהסרת שיער מתחת לפרווה במהירות מבלי לגרות או לפגוע בפומרניין שלך. זה מסיר שערות רופפות מפירי השיער לפני שהם נופלים לרצפות או לרהיטים שלך. זה גם ממריץ את הייצור של שמנים טבעיים מהעור שלו, מה שעוזר להעניק לפומרניין שלך פרווה מבריקה ובריאה.
טיפוח של כלב פומרניין
כלבי פומרניין יהיו צריכים להיות מטופחים לפחות פעם בשבוע כדי לשמור על פרוותם בריאה ותחת שליטה. אם אתה מגלה שיש יותר מדי שיער בבית שלך גם כשאתה עושה את זה, אולי הגיע הזמן להשקיע במסרק מתכת איכותי. מסרקים אלו מומלצים מאוד מכיוון שבעוד שפלסטיק יכול להישבר בקלות ולמעשה לפגוע בפרווה העליונה של פרוות הפומרניין, אלו מהמתכת גולשים דרך הפרווה מבלי למשוך בה.
כאשר אתה מסרק את שערו של הפומרניין, חשוב להקפיד על זהירות ועדינות. אתה צריך להיות כל כך עדין עם הפרווה שלהם, שאפילו המשיכה הקטנה ביותר פוגעת בהם ויכולה לקחת כמויות מוגזמות של זמן בטיפוח שלך.
שמירה על תחזוקה שוטפת לפומרניין
בעוד שהברשת הפרווה חשובה, תחזוקה יומיומית חשובה לא פחות אם לא יותר. הסר כל תגית על הצווארונים באופן קבוע מכיוון שהם עלולים להיתפס בפרוות הפומרניין ולגרום לשבירה או לנזק אחר.
בדוק את אוזני הכלב שלך פעם בשבוע עבור כל הצטברות שעווה או סימנים אחרים של זיהום, נקה כל לכלוך שאתה מוצא, ונגב אותם במטלית לחה לפני ייבוש יסודי. לפומרניין באופן כללי יש חסינות נמוכה מאוד לזיהום ולכן אפילו כמות קטנה באוזניים יכולה לגרום לבעיות חמורות.
פעם בשבועיים, רחצו את הפומרניין שלכם. שמפו מנקה את העור משמנים אתריים ולכן חשוב לעקוב עם קרם מתאים או שמן שיחליף את השמנים הללו. לאחר המריחה זה תן לכלב שלך חמש עשרה דקות לפני שטיפה יסודית כדי לתת לשמן לשקוע בפרוותו.
באופן כללי, הפומרניינים משירים שיער כל השנה אך הכמות משתנה בהתאם לעונה. הנשירה הגדולה ביותר מתרחשת בדרך כלל בעונת האביב כאשר הם מסירים את פרוות החורף שלהם. די קל לטפל בפומרניים, אבל הם דורשים טיפוח קבוע, במיוחד בעונת הנשירה.
מומלץ להבריש אותם כל יום במשך 10 דקות על מנת לשמור על פרוותם בריאה וללא קשרים. חשוב גם לא לרחוץ אותם יותר מדי, כי זה יסיר מהעור את השמנים האתריים שלו.
האופי של כלבים מגזע פומרניאן
גור פומרניין כדאי להתחיל לאלף כבר מגיל צעיר, כיוון שזהו כלב דומיננטי הזקוק לחינוך ויציבות בכדי למצות את הפוטנציאל שלו – ועל מנת להפוך לכלב פומרניין בוגר, הקשוב לבעליו ושומע להוראותיו.
האופי הפעלתני של הקטנטנים הללו, עלול להוביל אותם למצבים מסוכנים גם בתוך הבית, בעיקר כאשר הם מנסים לקפוץ על ספות או על מיטות. זוהי סכנה של ממש עבור העצמות העדינות והמפרקים של הכלבים הללו ועל כן האילוף חשוב עוד יותר ועשוי, ללא ספק, למנוע פציעות ביתיות שנגרמות מפעילות מתונה יחסית, שאצל גזעים אחרים כנראה שלא היתה מייצרת שום בעיה.
כלב פומרניין, כאמור, לעולם לא ירגיש נחות מכלב אחר ולכן הוא עלול לנבוח בתוקפנות על כלבים ועל אנשים, בעיקר במקומות הומים שבהם הוא עלול לחוש מאוים. יתרה מכך – הגודל הזעיר של הפומרניין, מאפשר לו להידחק לחורים צרים ונסתרים ומכאן שהכלבים הללו עלולים גם ללכת לאיבוד בקלות.
חשוב ביותר לשמור על הכלב בצמוד לבעליו בכל טיול ולעולם לא לתת לו לטייל ללא רצועה ולמרבה הצער בשל היותם כלבי יוקרה – הם גם נגנבים לא מעט, על ידי סוחרי כלבים. בסופו של דבר, אימונים ותכנית אילוף סדורה ומקצועית, יפתחו את הנאמנות של הכלב ויעודדו את הצייתנות הטבעית הטמונה בו, שתעזור לכם להסתובב עמו מחוץ לבית בשלווה וללא חשש מהתנהגות תוקפנית או לחילופין בריחה.
מעוניינים לאמץ פומרניין? בדקו היטב את בית הגידול
הדרך המומלצת לאמץ לביתכם כלב גזעי חדש, הוא ליצור קשר עם בית גידול מוסמך ומקצועי של הגזע. בית גידול פומרניין יהיה המקום הטוב ביותר לקנות ממנו גור בריא, שעבר את הטיפולים הנדרשים וגודל באהבה מרגע לידתו ועד מסירתו לבעליו החדשים.
בדרך כלל יימסרו הגורים בגיל חודשיים וחצי לערך, אך בתי גידול מסוימים יעדיפו למסור לכם את הפומרניין רק בגיל שלושה וחצי חודשים ולאחר שהכלב נבדק היטב הן בהיבט הבגרות והמוכנות למסירה – והן בהיבט של הנתונים הפיזיים שלו, כמו גם ההתאמה של הגור לדרישות של תערוכות כלבים.
היזהרו ממגדלים לא חוקיים
חשוב להבין, כי גורים של פומרניין ניתן לקנות גם דרך מגדלים לא רשמיים הפועלים בסתר ומייבאים את הכלבים מחו"ל, מבלי להעניק להם תנאי מחייה נאותים. מגדלים כאלה לא תמיד ישמרו על הכלבים ועל בריאותם ובמקרים מסוימים אף ימכרו ביודעין כלב שנראה גזעי אך אינו כזה.
מציאת בית גידול המתמחה ספציפית בכלבי פומרניין וקבלת ייעוץ מהמגדלים עצמם, יובילו אתכם אל הכלבלב שתכניסו אל משפחתכם, כאשר האימוץ עצמו יתרחש רק לאחר שתקבלו את כל המידע הדרוש באשר לגור הספציפי שבחרתם בו, לרבות תעודות ואינפורמציה מלאה של הטיפולים שהוא עבר.
אם אתם מבקשים לקנות כלב פומרניין מחיר של גור יכול לנוע בין כמה אלפי שקלים ולהגיע גם למעל 10,000 שקלים, לגור גזעי בעל אילן יוחסין "נחשב", למשל כאשר הוריו זכו בתחרויות כלבים.
המחיר הגבוה, יש לציין, לא תמיד יצביע על גורים שמצבם בהכרח טוב יותר מאחרים, או שהם יפים באופן יוצא דופן – אלא בעיקר על תמחור מופרז, לכן בכל מקרה מומלץ לבדוק לעומק את הגורם שמוכר את הגורים ואת הניסיון שלו בגידול פומרניין, כולל התנאים שבהם מגדלים את הכלבים עצמם.
תכונות ייחודיות שכדאי לשים אליהן לב
באופן יחסי לכלבים אחרים, הפומרניין צפוי לחיות שנים ארוכות יותר, כאשר תוחלת חייו הממוצעת של כלב מגזע זה היא סביב 16 שנים ועשויה להיות אף גבוהה מזה. מלבד תכונות האופי הייחודיות של הגזע, חשוב לתת את הדעת בנוגע למאפיינים פיזיים פחות נעימים, כגון מחלות שקיימות אצל כלבים ננסיים וסיכונים מסוימים שיש לקחת בחשבון, כאשר בוחרים לגדל כלב קטן כזה.
אתגרים בגידול כלבי פומרניין
כמו יתר הכלבים הננסיים, גם בריאותו של פומרניין מועדת לפורענות כשזה מגיע לנושא של עצמות, ובעיקר בכל הקשור לנשימה ובעיות בנשימה, הנפוצות יותר אצל כלבים זעירים. צליעה קלה או כל ביטוי ויזואלי לבעיה בגפיים או ביכולתו של הכלב לנשום בצורה תקינה, גם אם הבעיה נראית לכם קלה, מוטב שתוביל את הפומרניין לבדיקה אצל וטרינר ולשלילת מחלות האופייניות לגזע, במיוחד בגיל המבוגר של הכלב. מזון איכותי הנותן מענה לכל צרכיו הפיזיים של הפומרניין, יתמוך בבריאותו התקינה לאורך זמן ויאריך את חייו.
טיפוח הפרווה – טיפים למגדלים
מלבד היותם חמודים במיוחד גורי פומרניין ידרשו מכם לא מעט התעסקות סביב הפרווה הייחודית שלהם. לכלבים הללו ישנה כמות עצומה של פרווה בהשוואה לגזעים אחרים ולכן יש לטפח אותה בצורה אינטנסיבית ולא להזניח את "טיפולי היופי" של הקטנטנים הללו: הברשה של הפרווה בכל יומיים וכן רחצה אחת לחודשיים, גזיזת ציפורניים ואפילו צחצוח שיניים, אינם בגדר פינוק או האנשה של הכלב, אלא מהווים טיפולים הכרחיים לשימור המראה התקין והיפה של הפרווה, שהברק שלה יעיד על בריאותו של הפומרניין.
פומרניאן בישראל
כאן בארץ מגדלים כלבי פומרניין כבר למעלה מארבעים שנה, אך רק בשנים האחרונות נחשב הגזע לפופולרי ביותר והביקוש עבורו עלה עד מאוד. קיימות סביבו קהילות ברשת, בעיקר של קבוצות מגדלי פומרניין ובעלי כלבים השייכים אל הגזע, שחולקים זה עם זה תמונות, חוויות וטיפים באשר לגידול הכלבים ושיתוף באינפורמציה חשובה הקשורה אליהם.
